משנכנס אדר מרבין בשמחה
2001
ים, בני הקטן, נולד בפורים.
שנה אחרי שהתגרשתי וחצי שנה אחרי שאביו (בעלי לשעבר,) התחתן, ים היה בר-מצווה.
כמה ימים לפני שבת – עליה לתורה, נודע לי שאבי (שמרגע שקיבל עליו עול מלכות שמיים, נקרא: אברהם) מתכנן את הסעודה בבית הכנסת.
לאחר שחקרתי את הסיבה, נאמר לי כי אשתו מתביישת/מסרבת/חשה אי נוחות, להיכנס אלי הביתה.
כמובן, שלא יכולתי לקבל את זו ההחלטה: סעודה בבית כנסת? , למה? מה קרה?
הבית שלי, גדול, מרווח, יפה. החצר שלי, כגן אירועים,
מה פתאום סעודת מצווה בבית הכנסת?
(אחסוך מכם את המונולוג שרץ לי בראש בלופ אינסופי , שתחילתו:
" אשתו לא רוצה...מזאתאומרת לא רוצה??? אני לא מבינה.....וכו')
ואתם יודעים איך זה אצל חוזרים בתשובה, הם לא עושים שום מהלך בלי להיוועץ ברב.
ואני? יש לי אלוהים! אבל אין לי רב!
אבל בעיקר הייתי צודקת ונחושה שאירוע בר המצווה של בני יהיה ראוי ומכובד!
ולא אתן לטיעונים טפלים "לגנוב לי את השמחה".
שיננתי לעצמי את הפסוק מספר החוכמה ((משלי כ' פסוק י"ח):
"כי בְּתַחְבֻּלוֹת תעֲשֵׂה לך מִלְחָמָה".
גיבשתי אסטרטגיה...עם הטקטיקה לא הייתה שום בעיה.
קראתי לאבי (אברהם)
ואמרתי לו:
"הזדמנות גדולה, בזו השבת שנחוג כולנו יחד, אתה, אשתך, משפחתך ומשפחתי...
כבר מיום שישי, תלך לבית הכנסת עם שלושת הבנים שלנו, איזה מראה מלבב, הבנים שלנו עטופים בטליתות (התרגשתי מעצם המחשבה). כשתצאו מבית הכנסת, השולחן יהיה ערוך לסעודת ליל שבת.
הכל למהדרין...
דיברתי מהר ובהתלהבות,
אני אסע לשפע מהדרין בבני-ברק, אקנה הכול גלאט כשר.
עוד לפני שאפשרתי לו להגיב, הוספתי ואמרתי:
"ארגנתי כבר 10 פלטות לחימום האוכל".
עוד לפני שאפשרתי לו להגיב
"האורות בבית יישארו דולקים במשך השישי-שבת"
עוד לפני שאפשרתי לו להגיב
ובשבת בבוקר, אחרי שים יעלה לתורה, כל המשפחה ובאי בית הכנסת יצאו אלי לארוחה
ותהיה חגיגה גדולה...כי...
"משנכנס אדר מרבין בשמחה."
אבי הסתכל עלי. שקט, שותק ומחויך.
כבר למחרת אותה שיחה, נסענו אבי ואני יחד, לשפע מהדרין בבני-ברק.
הוא נוהג ואני ישובה לידו, פרסומת לגלאט כושר! מחופשת מכף רגל ועד ראש.
"זוג משמיים"
הוא אוחז בעגלה ואני בעגלה
מלאנו... בשרים, ירקות, סלטים, מפיות, מפות, כלים חד פעמיים, נייר טואלט חתוך, מגבים...
הכל מהדרין!
את העגלה השלישית כבר נאלצנו לדחוף ביחד...שמאל שלי, ימין שלו
צעדנו באותו הקצב והיינו עזר האחד של השני
מה אגיד לכם? "זוג משמיים"
***
הכול היה מושלם!
אבי שילם
הכול היה מושלם
אמא שלו וחברותיה בישלו (כי הצד שלי לא מהדרין!)
הכול היה מושלם
אשתו והגיסות שלו ערכו והגישו את האוכל (כי "הצד שלי" לא מהדרין)
הכול היה מושלם
אבי היה אחראי על התפילות
אבא שלי על הזמירות
ואני?
הייתי אחראית על השמח!
כי...
" משנכנס אדר, מרבין בשמחה"
"ברוך שעשני אישה"
אמא לביאה,
למען מטרה של איחוד משפחה.
ואשתו? אפילו היא צחקה וצחקה
אכן- זכיתי במצווה
"משנכנס אדר-מרבין בשמחה"
