דרור עמרני
יוצרת ומספרת סיפורים
אחד לטנגו
אחד לטנגו - הוא סיפור אישי.
הוא היה פריק חסר תקנה..עם שארוואלים..ופאוצ'
ונדד בין פסטיבלים: בלוז..ג'אז..רגאי..
רגע לפני כניסתנו לביתנו החדש...הוא עלה על ה"אקספרס של חצות"....ונאסף לצילה של תורה! תחנה סופית: אחת השכונות החרדיות, בעיר הקודש.
משני אנשים עם אותן אמונות ואותו חלום- דרכנו נפרדו.
ככול שהוא יותר התכסה, ככה אני התפשטתי
הוא הוציא ציציות ואני הוצאתי ציצי
הוא "הקים משפחה חדשה ואני יצאתי לעולם הפנויים והפנויות.
דרך חיי הלילה של הברים והפאבים בתל-אביב, סמטאות פריז, אהבות ופרידות מתפתחת אצלי התובנה שהמסע האמיתי הוא פנימה אל תוך עצמי...אל ריחות ילדותי אל הילדה הקטנה שחבויה שבתוכי.
ההצגה היא דיאלוג ביני לבין בעלי (בין גבר לאישה)
ביני לבין אלוהים
בין סבתא לנכדה
ביני לבין עצמי
בסיום ההצגה, אני מזמינה את מי שהיה בעלי להגיד לו עוד דבר אחד שלא הספקתי ולרקוד אתו ריקוד אחרון.
אחד לטנגו, הוא סיפור על אהבה וגעגוע..על זוגיות ונשיות על תשוקה ומימוש...אחד לטנגו, על החיים.
האור שבחור או החור שבאור
המופע, הוא אוסף של סיפורים קצרים, אנקדוטות, בדיחות ופאנצ'ים על החיים של כולנו.
על "הקלות הבלתי נסבלת", של מתן כדורים פסיכיאטרים לכל תחושת עצב, כאב או בכי, כאילו שרגשות אלו, הן לא חלק מחיינו.
על התקשורת המעודדת את תרבות הנראות ובכך ממנפת את תעשיית הקוסמטיקה והפלסטיקה.
תרבות הצריכה , המונעת ע"י הגלובליזציה והקפיטליזם, מעודדת אותנו לצרוך מעבר ליכולותינו ולצרכינו...
כל אלה יוצרים אצלנו חורים: חור בראש, חור בנשמה, חור בכיס.
חומרים אישיים על : כדורים פסיכיאטרים, סטייליסטית, מסעדות גורמה, המאבק הבלתי פוסק ללמוד גאדג'ים חדשים ולהתאים עצמי לשפתם של ילדיי...
הגעגוע שלי לסבתא שלי, שגרם לי ל"רוץ בחיפוש" אחרי חרא של חמורים ,כדי לבנות טאבון ול"הוציא" פיתה פשוטה,עגולה, כמו שסבתא שלי עשתה.
בעקבות סופרים וסיפורים
מופע המשלב סיפורים על היוצר ומביא קטעים מיצירותיו.
הסיפורים מועברים בשפת המקור ודרך משחק.
יוסי בנאי, חנוך לוין, יוסל בירשטיין, אתגר קרת, ש"י עגנון ועוד...
מתאים לספריות ולערבי תרבות.
קורה פעמים רבות שאני מוזמנת להופעה ומשלבת קטעים מכל המופעים...
הבחירה נעשית בהתאם לאירוע, לאנשים, לאווירה.
"דרור המקסימה והמיוחדת, זכיתי אמש להכיר אותך בהופעתך בספריה בראש העין. את אישה מלאת חוכמה ושמחה והומור. יש הרבה מה ללמוד ממך. אשריך שאת כזו. המשיכי לשמוח ולשמח!"
מרגלית זכריה, ראש העין.
"דרור יקירתי, את מדהימה, מרגשת ובעיקר אמיתית. סיפורי החיים שאת מביאה מצחיקים, בדרכך שלך המיוחדת, את יודעת להגיש אותם שיחדרו ללב האנשים".
מזי חיון, משוררת.
"דרור צעירי-עמרני, היא מספרת מחוננת והינה בוגרת המרכז למספרי סיפורים בבית אריאלה."
חוה ליבר, מנהלת מרכז תרבות בבית אריאלה.
"נגעת עמוק בלבי במפגש, בשיחה ובלא שגרתי. אין..אין עליך, כל יום החוויות שאת צוברת, נרשמות והופכות לסיפור תרתי-משמע. יש בזה מן ההנאה ויש בזה מן הכאב. את מוהלת תמלילים אנושיים ויוצרת את חייך בגבהים ובמורדות המאפשרים לך התקיימות. גם אם רצונך בשקט, הסיפורים או הצורך בהם גובר על הבקשה לשקט. כי מה? השקט יביא לך סיפורים?לך יש גם..וגם...זו החיוניות שלך לגעת מעבר,בתוך ובפנים..וזה מרגש!"
באהבה, חוה שביט
"אני יושבת בהופעה שלך ואני מרגישה שאני בתיאטרון איכותי ואת מעלה בי הרהורים..."
משתתפת בכנס ארצי של חברת המתנסים.
"דרור, היה מרגש, משמעותי ונוגע ללב,תודה על ההזדמנות לחוות את עולמך העשיר והנפלא!"
נדב
"מאד, מאוד , מאוד גאה! היית גדולה! והחיים קטנים עליך
את והילדה שבתוכך, מרגשות אותי כל פעם מחדש. התברכת!"
אלינור אגם, במאית