2010

 

 

היה לי עשור מחולל.

התגרשתי בתחילת ינואר 2000

לאחר גירושי, נטשתי את העסק שלי. פשוט קמתי ויצאתי מהמשרד שלי, הפסקתי לשווק והוא גווע לאיטו...ואני? נהניתי מגוויעתו! תמה תקופה!

גם עזבתי משרה מפנקת לאחר 25 שנים.

כנראה שהדברים קשורים.

עכשיו יותר ברור לי, למה בפוסטים האחרונים חזרתי אחורה...לעניין החזרה בתשובה (של בעלי) סוג של "תשליך" לקראת העשור הבא! 

"גיבור"  הפוסט הזה , הוא הָרִיק!

הסיפור שהבאתי בפוסטים האחרונים, סיפור החזרה בתשובה (של בעלי)הוא למעשה, סיפור על רִיק

רִיק הוא בולען

בולען מסוכן! 

אין לו אלוהים לריק .

הוא סופח לתוכו מיני מילויים: הימורים...אלכוהוליזם...סמים...וורקהוליזם...בגידות...סקס...נשים...

במקרים הפחות גרועים, הריק סופח לתוכו את אלוהים.

בעוד שהראשונים מחסירים (בכיס, בנשמה, באון...בממון...)

הבחירה באלוהים ממלאה

בתנאי שהוא רכון אל דפי הגמרא.

(לא קופץ על גבעות, לא עסוק בשנורר דרכים, לא מיידה אבנים...)  

בעלי בחר (ברח):  לאלוהים פתרונים

אותי הָרִיק סחף, לעולם הבילויים.  

*

הפעם הראשונה שלי בפאב, לפני עשור הרטיטה את לבי!

כמי שבאה מהשדות של הכפרים והריחה את ריח חריוני התרנגולים, שהרוח הביאה אתה מהיישובים השכנים.נתקפתי שיכרון! 

נכנסתי לפאב. מוסיקה מחרישת אוזניים, אפלולית...

לא הספקתי "לסדר את הראש" ניגש אלי בחור:

- "איך קוראים לך?" עניתי.

- "איפה את גרה?" עניתי

-"מה את עושה?" עניתי

-"בת כמה את?" גם כן עניתי...

אחרי שיחה קצרצרה הוא הציע לי את מס' הטלפון שלו...

אחריו בא השני...השלישי...הרביעי...

וואוו...הייתי בשוק. סוג של בָּלְבָּלָה.

אני זוכרת שהרגשתי כאילו אני ממלאה טופס של ביטוח לאומי.

כולם שאלו בערך אותן שאלות.

חשבתי לעצמי: מה זה? כולם בוגרי אותה סדנה? 

כשחזרתי הביתה, היו באמתחתי ערימות מספרי טלפון.

כמי שהתחתנה בסוף גיל העשרה, הייתי מגדירה את היציאה הראשונה שלי לבד, כ "הלם-חיים" 

בערב זה נזרע זרע ההתמכרות לחיזורים

התמכרות קשה!

לא היה לי זמן לאהבה

אני מודה! .

 

 

יצאתי באטרף 

יום שלישי - פעמיים כי טוב

חמישי- לקראת שבת

שישי-עונג שבת

ובמוצ"ש, בגלל הדכדוך "בתפר" שבין קודש לחול- בילוי היה פיצוי!

בראשון ושני, יצאתי, בגלל הדכדוך של תחילת השבוע.

ככה הפרחתי את השממה בנשמה.  

כמובן שעם הזמן שכללתי את הראיון המקדים: כששאלו אותי:

-" מה את עושה?

עניתי מיידית:"  מחפשת!"

לפעמים,הייתי אומרת את האמת!: אני עושה רעש וצלצולים.  

המשפחה הקרובה והאוהבת שלי הייתה מאוד מודאגת ממה שקרה לי:

"תראי את אברהם, חזר בתשובה, עולה לקברי צדיקים. מה את?"

"אני? עניתי להם במהירות וללא כל מצמוץ, אני, הצדיקים שלי חיים!!!"

הסברתי להם, שאין לי כל כוונה  לנסוע עד הגליל, כדי להשתטח על קברי צדיקים ולרקוד ביערות נחמן...

אני רוקדת בתל-אביב!!!" 

ותאמינו לי, שרקדתי בדבקות, בהתלהבות ובכוונה מלאה...שעות...אכסטזה!הייתי בהתעוררות מוחלטת.. 

*

ערב אחד, במועדון אקסקלוסיבי, ישב על הבר, גבר,שכל הערב הסתכל עלי וסימן לי להתקרב. סיימתי לרקוד, ניגשתי אליו.הוא ישב זקוף, סיגר בין אצבעותיו, תקוע בין שפתותיו, מפעם לפעם, הרביץ אנחה וסידר את התנוחה שתהייה נוחה- גבר ומצץ בתאווה כמעשה אהבה

" את מאוד סקסית! " הוא אמר לי בנונשלנטיות

כמובן "שהתעוררתי"

"אם את במיטה, כמו שאת רוקדת,זו יכולה להיות חגיגה, תגידי לי...תגידי לי הוא המשיך בקוליות , לא חבל שאת מבזבזת את האנרגיות שלך ברחבת הריקודים? "

הסברתי לו, שזה האירובי שלי וככה אני שורפת קלוריות !

 " תאמיני לי, הוא אמר בקול בס, שאצלי, תשרפי הרבה יותר !!!"

חשבתי לעצמי:

צדיק!  

רוצה לעשות לי דיאטה.

באחת הפעמים, אני זוכרת, ששאלתי מישהו באופן ישיר

 " תגיד, מה אתה רוצה ממני?"

הוא הישיר אלי מבט וענה:

"אני רוצה שתבואי אלי, תחבקי אותי...תנשקי אותי...תרקדי לפני...תתפשטי ותכנסי למיטה" 

וואוו, התפעמתי

ממש משורר!

נדלקתי עליו!  

הצדיקים שלי הלכו והיתוספו

אחד הציע לי טיול ספארי בקניה: " מה זה יכול להתאים לך!

אחר הציע לי טיול ג'יפים בטורקיה: " מה זה תפור עליך"

"בואי נזרק בסיני עם ראש כמו שלך, חבל על הזמן"

אמרתי: אבל אני רוצה טיול מסביב לעולם

אחד אמר:הולך!

ישתבח שמו! 

שלוש שנים רצופות, (אחרי קיזוזים...)דחוסות , משכרות ומשקרות.

דלתות נפתחו ונסגרו...לא עצרתי לרגע...הייתי רעבה לחיים  

*

לילה חורפי אחד לפני 6 שנים ישבתי בפאב קטן, מעט אנשים, מוסיקת בלוז, אין ריקודים,אין רעש ואין צלצולים. המלצרית ניגשה אלי ואמרה:

"הבחור (תוך שהיא מצביעה לעברו) מזמין אותך למשקה. מה תשתי?"

מרחק ממני ישב, גבר בשנות הארבעים, קצוץ שיער, שתה ועישן...

לפני שהלכתי הביתה, ניגשתי להגיד לו :תודה ואיכשהו התגלגלנו להא ודה וברור שהוא נסחף  והתוודה:

"בהתחלה, הוא אמר אהבתי את אשתי, אני איש משפחה. את יודעת איך זה...אמנם עקצתי פה...עקצתי שם...אבל אני, בעיקרון איש משפחה!

"החבילה התפרקה" בגלל  השגרה האפורה..

עם השנים, הנישואים המדשדשים, הצמיחו באושים, שהובילו אותנו לגירושים,

שש שנים, הוא משתף ואומר,  חגגתי נשים! נשים...נשים...

זאת רדפה אחרי כמו צל...ההיא לא הפסיקה לצלצל...ואני? אני מנצל!!!לא מתנצל!!

שבעתי! הוא אמר בנחישות,

הכל אותו דבר,אני כבר  לא מתרגש!  

לי כבר אי אפשר לחדש כלום!

היום, הוא המשיך ואמר...

היום,  אני זקוק לדבר אחד

היום , אני זקוק רק

לאהבה! 

וואוו, אמרתי ביני לביני 

הגיע הזמן שאתחיל לאהוב את עצמי  

יצאתי וחזרתי הביתה!!! 

עזבתי את הארומה התל-אביבית

וחזרתי לארומה הטבעית שלי: פריחת ההדרים וריחות חריוני התרנגולים J 

*

זו ההזדמנות, רגע לפני סגירת העשור

להודות לעיר תל-אביב, שפעלה ללא הפסקה והייתה לי בשעות של עליזות, עליצות וגם ברגעי מצוקה.

אני מודה, מעומק הלב, לכל הצדיקים שלי, נשמות טהורות, שלא השתטחתי על קברם אפילו פעם אחת.... ועשיתי תיקון גדול!

לכל "משגיחי הכשרות" שפגשתי בדרך ולא גזרו עלי גזרות שלא יכולתי לעמוד בהם ובכך, האירו לי את הדרך אל עצמי. 

*

העלילה הסתיימה: 

המאזן חיובי.

נכנסתי לעשור ריקה, כואבת, פוחזת ופוזזת

בסופו של עשור עם כוחות אדירים

אני כותבת, מופיעה ומספרת- סיפורים

כי מה הם החיים?

מה שאתה זוכר מהם, כדי לספרם. 

 

כמה טוב שחזרתי הביתה!  

 

הפרטים נשלחו בהצלחה, תודה