2009

 

אישה וכלב

 

בשבת צעדתי בים.

התיישבתי בבית קפה על שפת הים, הזמנתי קפה הפוך, הוצאתי את מחברת הכתיבה שלי... נביחות של כלב...מנסה להתרכז....

המלצרים ניגשו וביקשו... נשים שהתגודדו בצד, ניסו...התותחים רעמו....והאישה שמה מבטה אל האופק.

" ששששששששש רוקסי..שששששש

כאילו מתחננת אליו  "בבקשה אל תנבח,עוד יגרשו אותנו מכאן, לפחות אתה אל תבגוד בי."

אישה סוף שנות השלושים... ריק אין סופי בעינה..ללא מבע, ממוקדת מבט לאיי שם באופק.

ויתרתי על הכתיבה והסתכלתי לאיי שם...כמוה!

לא יודעת איך פתאום כול הנשים התגודדו סביבה והתחילה דברת. אני השתדלתי בכל יכולת הריכוז שלי להקשיב. כאילו כל הגוף נהפך לאוזן גדולה, הייתי דרוכה.

שמעתי אישה אחת אומרת:

" אישה בונה אישה הורסת".

אישה שנייה התפרצה:

" ואת לא יודעת מה את רוצה?"

אחרת הוסיפה:

 "הגברים תינוקות, אפילו היה מומחה אחד בטלוויזיה, שאמר שבני מינו אינפנטילים".

הנשים הגיבו בזו אחר זו. כמו רצו ל"העיר אותה" והבליץ הזה, למעשה רוקן אותן מכעסן על הגברים באשר הם.

 " לא מסתפקים באישה אחת"

" תגידי, עם מי הוא בוגד? הוא עזב אותך לטובת בחורה צעירה?"

" כולם זבל!"

אישה אחת אמרה: " אני נשואה כבר 25 שנה, נותנת לבעלי חופש ...בסוף? את יודעת מה קורה בסוף?היא אמרה את זה בנימת ניצחון "הוא תמיד חוזר הביתה...כמו כלב"

" אם לא תדאגי לעצמך, אף אחד לא ידאג לך"!!!

" תראי אותה, את גלית" הייתה היפיפייה של העיר, רק עברה ברחוב כל העיניים היו עליה,  עשירים רצו אותה!יכלה להרוס משפחות! אבל לא! היה לה כבוד! בסוף מה??? התחתנה ונפלה!!!"

" על איזה אהבה את מדברת? תהיי אגואיסטית! תהיי איתו,תיהני מהכסף שלו ותעלימי עין! מה את לא מבינה איך עובדת השיטה?"

 

ישבתי וחשבתי : איזו מקהלה עוצמתית. הן ירו בזו אחר זו בתזמון יוצא דופן, כאילו עשו חזרות בבית.

אישה אחת ישובה במרכז לצידה כלב ו"חגורת נשים" מקיפה אותה וכל אחת "מרביצה בה משנתה" ואם נסכם את כל התורה על רגל אחת: כל הגברים אותו הדבר-מוגבלים! (וזה אנדרסטייטמנט)

 

ולא היו עוד נביחות. הכלב רבץ ושתק!

קמתי והצטרפתי לחפלה הנשית, רציתי להיות גם חלק "מחגורת הביטחון"

 

"אני עוברת גיהנום"...פתחה האישה את פיה

"מה בסך הכול רציתי? בעל ואבא לילדים שלי. רציתי בית, משפחה והוא הבן זונה הזה, פתאום לא רוצה אותי!

לא מתייחס אלי! אני עשיתי בשבילו כל כך הרבה. הענקתי לו ועכשיו,הוא מתעלם ממני כאילו אני אויר.

שאלתם עם מי הוא בוגד בי? עם כל אחד ואחת שיש לו חור.

אין אצלו הבחנה. כואב לי על הילדים, אני אבודה, אין לי כסף, הוא יורד לחיי, אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

 

הקבינט הנשי אמר את דברו והחל להתפזר.

אני חזרתי למקומי

רק גלית ,זו היפה "שסובבה את כל הגברם בעיר", המשיכה לשבת איתה.

אישה יפה מתקרבת לחמישים, קוקו אסוף שמבליט עצמות לחיים גבוהות, וחושף קמטים, תווים משורטטים: אף, שפתיים, גבות.

לבושה טרנינג גוף של ספורטאית..

 

" אני אומרת לך",פתחה גלית ואמרה, "את חייבת לקחת את עצמך בידיים. מכל מקום, גם מהמקום, הנמוך ביותר, אפשר להתרומם, את רק צריכה להחליט עם עצמך, שאת לא מוותרת, שאת נלחמת על החיים שלך, תאמיני לי , אני מדברת מניסיון.

המשיכה בלהט כאילו בנפשה: "את לא יודעת מה אני עברתי. הייתי אישה יפה ומחוזרת, עשירי עולם ביקשו את ידי. התאהבתי במציל, בן 30, בחור יפה- תואר. התחתנתי איתו הייתי בת 20 וחשבתי שאני המאושרת בנשים. זה לא נימשך הרבה זמן, אחרי החתונה הכול התהפך!

שלוש שנים- פחד מוות . שלוש שנים של  מכות סמים והתעללויות, עד שברחתי עם הילדה שלי. לא היה לי לאן ללכת, לא הייתה לי עבודה,עברתי מחנות לחנות בניסיון למצוא עבודה כמוכרת, מוכרת פשוטה העיקר שיהיה לי למה לקום בבוקר..את שומעת?? העיקר שאוכל להאכיל את הילדה שלי. את שומעת אותי ??!"  הרימה גלית את קולה.

" לא התיאשתי" גלית המשיכה "לא! לא! לא! בשיניים נאחזתי, טיפסתי על קירות,המשכתי לחפש!!! עובדת..חוזרת...מטפלת בילדה... ישנה..קמה...עובדת...חוזרת..מטפלת בילדה..ישנה קמה..יום אחר יום, כמו מכונה, את מבינה??? טלטלה אותה בקולה.

ככה! חושך גמור!

הייתי בחושך! 

והיום תודה לאל, תראי אותי, לא חסר לי כלום, אני מנהלת באיזה חברה, הילדה שלי גדלה ויש לי נחת, שקט ושלווה.

הן קמו ללכת,

גם אני קמתי

"רגע..רגע...מה איתו? עם המציל? שאלתי בסקרנות. מחפשת סוף לסיפור.

"הוא, מת מהסמים. כול כך ריחמתי עליו" ככה גלית אמרה.

ריחמה עליו? הייתי בטוחה שהיא תגיד משהו בסגנון, "קיבל את העונש שלו, הבן זונה".

גלית קמה והלכה.

גם אני הלכתי

האישה ישבה

הכלב , כבר לא נבח.

וחשבתי

הכלב, ידידו הנאמן של האדם!

 

סוף דבר!

 

"צריך פיס בחיים ! "

 

" אם רעב שונאיך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים , כי גחלים אתה חותה על ראשו וה' ישלם לך" משלי כ"ה פסוק כ"א.

ואני, בסך הכול עשיתי צעדה בים

מחר- תזרח השמש

 

                                                                        *

 

                        

אשת חיל

 

ישבתי בים וקראתי ספר.

אשת-חייל

חברה שלי אמרה לי:

 

"כדאי שתקראי, את הספר הזה, הוא אומנם, לא כתוב מי יודע מה, אבל אולי תוכלי להוציא ממנו דוגמאות לערב הנשים שאת מתכננת."

למה אני צריכה את ליהיא לפיד, כדי לדבר על העזר כנגדו? אפילו קצת נעלבתי. יותר אמין שאביא את עצמי, אני ששמעתי את סבי בכול סעודת שישי, מקדיש את אשת-חיל, לסבתי הייתי בטוחה שהמזמור הזה נכתב עבורה ועבורי "

"את לא רצינית, גיחכה לעברי, את יכולה להשוות אותך לליהיא לפיד? היא נסיכה, שהתחתנה עם נסיך, בן למשפחה נסיכותית"

 

בינינו? 

התעייפתי  מאשת-חיל,

שנים רבות, דרשתי צמר ופשתים, עשיתי בחפץ כפי, נתתי טרף לביתי.

מפרי כפי נטעתי כרם ובמו ידיי תיקנתי חורים בגרביים.

אז נכון, בעלי בטח בי והלל אותי בשער העיר. אז מה?

לאחרונה עלתה במוחי ההשערה שאשת חיל- גיס חמישי בצבא השם, כדי לשמור את כבודה של האישה פנימה, יעני,"כתר-  הבית" 

והם- הגברים "עסקים כרגיל"

 

לא התווכחתי עם החברה, הלכתי עם ההמלצה, קניתי את הספר ונסעתי לים.

קיוויתי, שים ובירה צוננת יעזרו לי "לדפדף את הספר"

עוד אני לוגמת מהבירה וקוראת מתוך הספר את המשפט:

" בין הניקיונות לבין הבישולים והטיפול בילדים שכחתי את עצמי וכשבעלי היה מגיע הביתה, לא היה לי זמן אפילו לחייך אליו, הייתי נזרקת כמו סמרטוטה על המיטה"

 

אני שומעת קול של גבר , היושב שמאלה ממני, קורא:

"שרמוטה, בואי הנה"!

סובבתי במהירות את הראש לכיוון הקול,

(ולא בגלל שחשבתי שמתכוונים אלי, לי מקסימום קוראים מותק! )

 רק רציתי לראות מי זו האישה, שמוכנה שיקראו לה ככה, לאור היום, באמצע החוף. קבל עם ואלוהים.

היא הגיעה במהירות, התיישבה לידו, מהר מאוד עברה לשכיבה על הגב והוא

ליטף לה את הבטן, בתנועות עדינות מלמעלה, למטה.. הלוך ושוב...

ואני הולכת אחרי מגע ידו, מלמעלה למטה, מלמטה למעלה,וחזרה למטה , ולמעלה, ברכות ובעדינות.

הסתחררתי...

"אשת-חיל", הפסיקה לעניין אותי.

אחרי דקות ארוכות..ארוכות...של ליטופים מלמעלה, למטה,

היא קמה (ה...)באצילות, בקלילות, בטבעיות,

התיישבה לו על הבטן

ועשתה לו body massage (גם בתאילנד לא היה זוכה לטיפול כזה..)

מניעה את גופה באיטיות מלמעלה למטה, מלמטה למעלה, בעדינות הלוך ושוב..

 

וכול החוף מסתכל...

והשניים, לא דפקו חשבון!

איזה אומץ!

אין להם אלוהים! חשבתי לעצמי.

 

ביזע ודמעות, החזרתי עצמי לדפדף ב"אשת-חיל".

יש לי עבודה! אני צריכה להוציא מהספר ציטוטים לערב הנשים.

ואיך שהתחלתי שוב לקרוא, 

שמעתי  אישה אחת  ששאלה אותו:

"תגיד לי, איך קוראים לה??? " תוך שהיא מורה באצבע על כלבה שרבצה ליד.

"קוראים לה מותק,הוא ענה, אבל גם לשם שרמוטה היא עונה"

 

ישבתי דמומה והמומה!

אחרי כמה דקות , סגרתי את הספר :"אשת-חיל".

הלכתי משם.