דרור עמרני
יוצרת ומספרת סיפורים
2010
השדיים שלי אין- in
הרבה דברים מסבים לי שמחה ואושר, אבל הידיעה על כך שהשדיים שלי הם צו האופנה, הידיעה הזאת גרמה לי לגרגר כמו חתולה.
כשכתבתי בפרופיל שלי, כאן בבלוג
"אין לי סיליקון בשדיים וגם לא בוטוקס בשפתיים"
לא ידעתי ולא חשבתי בחלומותי הורודים ( ואתם כבר יודעים שאני מספרת סיפורים שחיה בסרט ובחלומות)
שאני, דרור עמרני, אוביל טרנד.
תחיה בטבעי, בזורם...
אל תתנגד לטבע
אז זהו, שזה מה שהולך להיות.
בתוכנית הכי נחשבת , זו שמביאה אליכם הביתה את "היי גיא (נייס)"
אמר אדון אופנה: "שהסיליקון יצא מהאופנה. גם מהשדיים גם מהשפתיים.
חזה שכוח הכבידה משפיע עליו יותר אטרקטיבי"
יש!!!
"עולם הבידור הולך לעבור חזרה לטבע.
המיתןן של 2009 גרם לעולם האופנה להתאפס על עצמו
Less is more
זה לא יפה שתי בוקסות מלפנים. זה זול ולא שיקי.
בעצם, הכל הולך: חזה גדול , חזה קטן , העיקר טבע."
ועוד...
לפני חודשיים קראתי בעיתון שאחד ממעצבי השוק של האופנה כתב
שהלבן חוזר.
די לצביעת שיער.
אם זו המגמה
חזרה לטבע
העתיד נראה הרבה יותר טוב ומבטיח.
נתפנה מעמק הסיליקון לטובת עמק החולה
יש מצב לעבודה עברית
אהבה על הגורן בליל ירח זרוע כוכבים - אין - in
תעשיית הולנטיין דיי – אאוט
סילבן שלום (השר לעיניני יישוב הגליל) יחזור הביתה לג'ודי (ניר מוזס שלום)
אם זו המגמה
נפריח את השממה.
באדמה , בלב ובנשמה.
רק עוד שאלה. אני מתה מסקרנות.
מה יהיה על שדיהן של פמלה אנדרסון מירי בוהדנה, אילנית לוי, מלי לוי, גלית גוטמן, מורן אטיאס...ועוד יפות שהטבע חננן והם בגדו בו והלכו אחרי כוהני אופנה?
בעצם מה תעשינה "חברותי" שהלכו אחרי פמלה, בוהדנה, אילנית לוי....גלית , מורן?
בעצם, מה איכפת לי!
העיקר, שהָשָׁדַּיִם שלי- אִין!
ז"א, שהטבע מקבל את המקום הראוי לו
ז"א
"בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ"
*
2011
מקדש האהבה- לבנות...חובה!
בין החורבן לחג האהבה,
בין בכי לשמחה
ייבנה המקדש לאהבה
בשבוע האחרון, בין ט' באב...בו ציינו את אבלנו על חורבן בית המקדש, בגלל שנאת חינם
ו-ט"ו באב, בו חגגנו את חג האהבה...
יצא לי לקרוא הרבה פוסטים העוסקים בנושא:
חיפוש אחר האהבה...אובדנה של האהבה...כללים לשמר אהבה....זוגיות ואהבה
בחלק מהפוסטים היו הדגשים על הקשיים, על שנאה, על קנאה...
בחלקם צוחצחו חרבות , בחלקם, נשלפו סכינים, והיו לא מעט ח-ר-מות.
מתוך מצוקה גדולה
החלטתי להקדים את המאוחר
ולהדליק משואה לבניין מקדש האהבה
*
העולם המזוין הזה גורם הרס לאנושות
כלי הזין דרוכים לירות...שוט...שוט...שוט....
צריך לפרק את הנשק...ומהר
אין זמן להרהר...
העולם בסכנת הכחדה
אני, דרור צעירי-עמרני בעזרת השם, אם ירצה השם בקרוב, פוגלמן
מתחייבת לפרק את הזין מנשקו...
מתוך כבוד לזין והבנת אחריותו
בהתפתחות המין האנושי ועתידו.
מתפקידי לרוקן את המחסנים.. מטעני המצרר... מליוני זרעונים
אני מתחייבת לאמץ כול תנוחה... ותנועה:
נחש, צפרדע.. ממוטה.. חארבטוטה...69...42 (מה זה?) 23, 22 וכל מספר
וכל תנוחה: עמידת ראש, על ארבע אפשר על שתיים
אשתה בירה, אשתה יין...
העיקר : שאכניע את הזין
במקרים קשים של עייפות, כאב ראש, כאב לב...לא אסרב..
אשכב לי על הגב ואפצח גרעינים...באהבה
עד שהזין ייכנע, יתמוטט...וייפול שדוד
יחוסל יצר הרע- באהבה!
אני רוצה להיות כנה וברורה ולהגיד שלמעשה, אין לי כל ברירה...
"אני חייבת לפרק את הזין מנשקו" שאם לא אני, תארוב לו בפינה ...אישה אחרת, נאמנה חדורת שליחות ואמונה בגודל המשימה, היודעת לעשות זאת במומחיות, במקצועיות ואפילו...באהבה רבה.
אני מודה! אני מפרקת את הז' מתוך עוצמה:
האנושות בידיים שלי! אני הולכת ל"תפוס אותה –בביצים!.
*
יוווווו ניכבה לי הלפיד...
אני לא מצליחה להדליק את המשואה.
תביאו לי אש...אש..בבקשה!
לא חשוב מה, תביאו נר, גפרור, מדורה
העיקר שאצליח להדליק את המשואה.
מה זה החושך הזה???
"חיים, תדליק את האורות"...מה הולך פה? איזה ברדק...
איפה גברת ג'יבוטרו..מה עם החשמל...תפעילו גנרטור!
לעזאזל!
תנו הוראה למחשב!
אלוהים ברא לי את השמיים, את הארץ וגם את האור!
למה נהיה לי פה חושך?
תהום!
גהנום
בוטפויומט!
המקדש? הלך פייפן!
מה יהיה עם
האהבה?
טוב, אתחיל מהתחלה.
אני מבטיחה: "לא אקפוץ ישר לזין"
אתחיל מ- א'- אהבה...
ישאלו אותי מה שלומך?
אענה: אהבה,
כול הדרך למכולת במקום להגיד שמנת, גבינה חמאה אגיד אהבה..אהבה, א-ה-ב-ה.
החנווני ישאל: גבירתי, מה את צריכה? אגיד, בבקשה, תן אהבה...
יעצור אותי שוטר: " תציגי רישיונות בבקשה!"
רד ממני, חתיכת קרצייה...אתה לא רואה שאני באה באהבה...
אכתוב צ'קים ואחתום את שמי: מאוהבת באהבה.
בבוקר, כשאתעורר אפתח את תריס חדרי ואצעק לחלל היקום: בוקר טוב לאהבה...
בלילה, לפני השינה, אספור כבשים ואמלמל אהבה
מבטיחה! אהגה בה יומם וליל!
האם תתנו לי הזדמנות נוספת?
האם תתנו לי את הכבוד, תמצאו אותי ראויה
להדליק שוב משואה
בשנה הבאה?
אהבה!