דרור עמרני
יוצרת ומספרת סיפורים
2009
החתולה שבתוכי
ישבתי במטוס חזרה לארץ, מחופשה שהייתה עבורי כואבת וקשה.
גבר שיצא מהשירותים נתקע מול עגלת המזון שחסמה את המעבר...
לכן נאלץ "לישיבת-אונס", לידי!
אני הייתי עסוקה בשלי, כתבתי!
שפכתי לנייר את הבלהות שעברתי...בחופשה בת שבועיים בפריז...חומר למחזה תחת השם: עלובת החיים.
אפילו אדית פיאף, ברסאנס, רודן, טריפו, גודאר ...המאורות של פריז, לא הצליחו לזקוף את קומתי... מהביבים הנפשיים בהם הייתי .
האיש "מהשירותים" בחן אותי בכול חושיו ופנה אלי בנימוס אירופאי
" את סופרת? מה את כותבת?
" הייתי מתה להיות סופרת...אני סתם כותבת.
"ומה עוד את חולמת להיות?" צקצק באלגנטיות
"מספרת סיפורים !" עניתי
"מה הבעיה?" שאל בניגון ובנימוס אירופאי
"פוחדת מקהל...פוחדת מראיונות... ממבחנים, פוחדת...מקומות סגורים..פוחדת...."
המשכתי לכתוב, אפילו לשנייה לא הרמתי ראש
אחרי דקה דמומה הוא שוב פנה אלי ושאל:
" את מגדלת חתולים?"
"לא! למה אתה שואל?" נבהלתי ובדקתי שמא, עשיתי תנועה מגונה, אולי תנועה לא נכונה"
"כי יש לך התנהגות של חתולה!" הוא אמר נחרצות!
"לי? התנהגות של חתולה?" תמהתי..
מאיפה זה בא לו? נשבעת לכם, לא נמרחתי עליו לקבל ליטוף, לא עשיתי מיאו
ובינינו, כשאני נופלת אני די מתרסקת, לוקח לי זמן עד שאני קמה על הרגליים...
כל הדרך חזרה לארץ, הבהב לי המשפט: יש לך התנהגות של חתולה...
הבהב..כמגדלור, כמו, הושיט לי יד מהביבים אל האור..
.
איך שהגעתי הביתה עוד לפני שפרקתי את המזוודות, ישבתי על המדרגות...ועקבתי בסקרנות בחתולי החצר שהאכלתי... דרוכה הייתי לגלות... רמז קטן...קטנטן...למי שאני? אין סתם...אם בשעות קשות של זהות..."הלבישו עלי חתולה"... .. אולי כאן חבוי הפוטנציאל להתחלה...
חדשה....
התבוננתי
בחתולה...
וגיליתי חיה מדהימה
אלגנטית
שרמנטית
נקייה
יודעת בדיוק מה היא רוצה ..
כשסגרתי בפניה את הדלת, קפצה לי דרך החלון
כשרצתה ליטוף באה...הסתכלה עלי עם העיניים ההורסות שלה...מתפנקת...
כשהרגישה שבעה...פשוט, קמה והלכה...
מסומרת כזאת...הניפה זנבה...נינוחה...
וואווו
קנאתי בה על האומץ
ככה להיות עד הסוף...
נאמנה אך ורק לעצמה!
לא ידעתי עד כמה נאמנה אני לחתולה
(שכן בעקבות התצפיות בה, הלכתי...נבחנתי והתקבלתי מחלקה ראשונה בלימודי פרוזה ומספרת סיפורים)
עד שיום אחד זה קרה
מישהו כתב לי בדואר הפרטי
"קראתי שאת אוהבת את הים, את יודעת שבאהבה לים יש משהו ארוטי..."
"כן...השבתי... הים גדול, כחול ועמוק"
"אני, הוא אומר לי, אני כמו הים... ואת, למה את משולה?"
קפץ לי מה- default ומייד הגבתי
"לחתולה "
" את יודעת לעשות מייאו? (חזר אלי במהירות הברק)"
לא, עניתי, אבל אני שורטת!!!
ברור לכם, שקצב חליפות המכתבים בדואר הפנימי היה כמו הודעות מירס בשעת קרב.
לא עצרתי...חדורת נאמנות ומחויבות לחתולה ששוכנת בתוכי.
החתולה ניצחה, באפס מאמץ...בלי שום פגע או שריטה...
איזו חיה מדהימה!
בינינו, אני שואלת אתכם: "למה אני צריכה לשנות את ה- default, רק בגלל טעות בתרגום, אגן עליה בחירוף נפש! על החתלתולה שבתוכי...
ככה חשבתי לעצמי...
עד שמישהו כתב לי:
" היי דולפינה "
כמעט, החזרתי לו...מה פתאום דולפינה...אני חתולה!!!
אבל, ברגע עצרתי...זו לא בגידה בחתולה, שכן...החתולה גם היא לא בדיוק נאמנה...ואולי כבר גמרה את התפקיד שלה בחיי...
הגיע הרגע לבדוק, מה יכולה להציע לי הדולפינה...
" את אוהבת את הים, קראתי אותך, את כמו דולפינה משייטת...
"וואוו...משייטת, נשמע לי מפתה..." התרגשתי
הדולפינה אינטליגנטית וידידותית...הוא אמר
יופי...יופי..אבל, בוא נדבר על המשייטת... אני כול-כך רוצה זרימה...
בלי גבולות ומעצורים, לזרום לי בין המיצרים מהים לאוקיאנוס הפתוח...
לאוקיאנוס של החיים.
שמחתי!
(אבל החתולה...החתולה...נפלטה מתוכי יבבה חנוקה )
וברגע התעשתי..
למעשה אף פעם לא ויתרתי
על הפרפר הצבעוני והמרפרף של ילדותי
על הציפור המעופפת שבי..
על הסוסה האצילה...השועטת...קדימה ברגעים הנכונים
והלביאה המגנה על שלושת הבנים
ועכשיו...
דולפינה
פנינה
שלי
קחי אותי אל הים הפתוח....
ולמדי אותי את אומנות השיוט והזרימה...
החיים הם ג'ונגל
אני מגדלת לי בתוכי את גן-החיות הפרטי שלי
" עליך ללמוד לאהוב את עצמך, כדי שתוכל להישאר עם עצמך ולהפסיק להתרוצץ" ניטשה
*
תגובות של חברים בקפה:
רקדן המילים:
איזה פוסט מדהים דרור
פשוט ללקק את השפתיים איך שהוא כתוב טוב
ודולפינה? אני בעד.
יש פסיכולוג, חן נרדי שכל תיאורית הטיפול שלו מתבססת על המטפורה של הדולפין
איך לגלות את האלמנטים הדולפינים שבנו. את הסונאר להרגיש את האחר, את סנפירי הזנב שמאפשרים לנו לקפוץ אל על לשמיים או לשחות עמוק בים
בניגוד לכריש שיש לו שיניים טורפות ותמיד ירצה להמעיט את האחר לדרוס אותו
או הסרדין שמתכנס תמיד בפחד לתוך עצמו
ואת אכן מאוד מאוד דולפינית
שיש לה הילוך יפה פנתרי של חתולה
נשמה של ציפור שיר
ואופק מבט של דרקון
בהחלט גן חיות מלבב
אביגדור
לחיי הדרור היקרה.
כמו תמיד,משעשע ומבדח.ועומדת בציפיות.
דבר דבור על אופניו.
דוקא ניראה לי הדימוי של החתול לא רע.
יש כמה משפטי מפתח שנקשרו לחתול.
"נופל כמו חתול"
"חתולת מין"
ויותר מכך, המאפיין הבולט של החתול האגואיזם.
כמעט כמו האדם
"אדם קרוב אצל עצמו"
מעניין שבחרת לצטט דוקא את גדול השוביניסטים "ניטשה"
יחד עם זאת ובמשולב היו לו המון דברים חכמים.
אבל אנו אוהבים לזכור את התיוג.
שיהיה לך ולכל הסובבים אותך
חג אהבה שמח
*
איתן
הייתי מוסיף עוד חיה ...בבונה...
כי בבון יודע לתת הצגה טובה..וגם את...
דרך אגב , תמונה 10...
ומה עם תוכנית היחיד שלך???,
אני עומד מעכשיו בתור , תלכי על זה...