bunner.jpg
רוצים להצטרף לרשימת הקוראים שלי?

חינה

לא לצביעת השורשים

חינה כאחד הטקסים

הבסיסיים

בשורשים שלי.






השכונה שבה גדלתי ובה אני גרה גם היום, נוסדה בשנת 1944 על ידי עולים מתימן. המייסדים, ביניהם סבי וסבתי, קראו לה שכונת יעקב , לא חקרתי את מקור השם, אבל לפני בערך 20 שנה במסגרת שיום מחדש של הרחובות בתל מונד ,אנחנו קיבלנו את השם: רחוב התמר. מה רחוב? איזה רחוב? שכונה קטנה, 20 משפחות, 100 מטר כל אורכה, דרך ללא מוצא.

טוב, אני לא אספר לכם על שכונת ילדותי, שאני אוהבת אותה בכל חושיי, כי אז זה יישמע כמו : אלי קארי הילדה מלפלנד" זוכרים את הסדרה הקסומה הזאת? . לפני כמה שנים הסתובבתי ברחוב אלנבי, לחפש בחנויות ספרים יד שנייה, את שני הכרכים של ספר האגדה-ביאליק ורבניצקי ואז, ראיתי את ספרי הסדרה הזאת: הילדה מקונגו, הילדה מיפן, סיפורים סובבי עולם וכל ספר קטן כזה, עלה מעל 100 שקלים, משהו כזה, מטורף!

זה למה אני לא אוהבת את המשפט: "ישן מפני חדש תשליכו", ו בשפת הניו אייג'- צריך ללמוד לשחרר! לפנות מקום לדברים חדשים. כי בסופו של דבר הניו-אייג חוזר לסגנון שהיה פעם, רק עם הרבה רעש, צקצוקי שפתיים וסדנאות שעולות הרבה .

*

סליחה שהפרעתי לעצמי.

אני חוזרת לנושא:

בניתי את ביתי בשכונת ילדותי.

אני מעדיפה את להגיד שאני גרה בשכונה

ולא ברחוב

בוודאי, אם המהות לא השתנתה . אותו רחוב ללא מוצא, 20 משפחות ופה ושם שיחי גת , נכון, עכשיו יש וילות של

בנים ממשיכים, פה ושם ג'יפים וכל הסמלים הקפיטליסטים, לצד זקנים-דור ראשון "לגאולה" .

פעם מישהו כתב לי, שהתימנים מחליטים מתי למות (טפו...טפו...טפו) - אז כן, יש עוד כאלה שמתהלכים בינינו ולא מלינים על התמורות והשינויים. אנשים טובים, נוחים לבריות.

*

ההורים שלי התחתנו בשנת 1955 בחצר בית הוריהם. בשכונה.

ולפני כחודש, קיימתי בחצר ביתי,

חינה

חינה לילדה קסומה, מיוחדת , אותנטית.

והנה, אותו הניגון, אותו השיר, אותה המסורת.

הללויה.

היה מהמם!

שורשים בשבילי

זה חוזק, זה עוצמה

זה יופי, מאכלים, ריחות, מוזיקה

זה קרקע מזינה, מיטיבה,

זה סבתא שלי, האהובה, זכרה לברכה

שורשים, זה מגע ידה של סבתי , גם אם היו מעט מסוקסות מעבודת השדה

מגע ידיה היה לי למרפא.

זה אהבה

שורשים זה בית

זה אותנטיות

זה אני.

*

החינה

של תהל

הייתה אצלי בחצר.

״ הילדה הכי יפה בגן״

ילדה מיוחדת וקסומה

בחצר מיוחדת ואותנטית











DSC_5074.JPG

כמו שנקודת החן בעין השמאלית שלי,

איתה נולדתי, היא נקודת הזיהוי שלי.

ככה בבלוג שלי: הנקודה...

אכתוב רק על דברים שהם חלק ממני.

חלק מהזהות שלי.

שום זיוף!

לא אוהבת זיופים

בשום תחום, בשום צורה , בשום אופן.

זאת הנקודה...

*

בדרך, אספתי סיפורים רבים

הרבה נקודות שהעשירו את "פלטת הצבעים" שלי.

בדרך, למדתי על עצמי ואת עצמי .

חוויתי אהבות ופרידות, שמחות ורגעי כאב ועצב, חלומות שהתגשמו ואחרים שעדיין מרפרפים להם, מבקשים לצאת אל האור.

לא המצאתי דבר, אני רק מביאה את נקודת המבט שלי.

דווקא המקומות הסדוקים , אפשרו להרבה נקודות אור להפציע.

*

אני מספרת סיפורים.

בהופעות שלי, בסדנאות, בהרצאה,

הכל מוביל ונוגע בנקודה אחת:

חזרה הביתה

אל האותנטיות 

שם חבוי היהלום.

קטגוריות
אינסטגרם
רוצים להצטרף
לרשימת הקוראים שלי?
פוסטים אחרונים
פוסטים נבחרים
ארכיון
חיפוש לפי תגיות
מדיה חברתית
  • Instagram Social Icon
  • Facebook Basic Square